אסם חמדה גם את "כבשת הרש" – כל דור והקאפו שלו

דרך החיסול אינה דרך זרה לחברה השוויצרית. נסטלה נאלצה לאחרונה לשלם עשרות מיליוני מארקים לעמותות שמפצות יהודים שעונו בעבודות הכפייה בשירותה של חברת נסטלה.

מנהליה של חברת נסטלה לא הסתפקו בעבודות הכפייה ובאספקת מזון לצבא הנאצי, אלא שהם פיטרו והסגירו לנאצים עובדים יהודים בכירים שעבדו במשך שנים רבות בחברה ואח"כ הם הודיעו לנאצים:

"אין אף יהודי אצלנו בתפקיד בכיר".

החברה הזו עם הרקורד של שיתוף פעולה עם הנאצים, ניסתה לחפות על מעלליה וכדי לקבל לגיטימציה והכשר היא פנתה לגורמים עיסקיים שונים בכדי להכנס כשותפה בישראל.

אבל, רק חברת "אסם" שהייתה מפוצלת בין שבע משפחות המייסדים מצאה מזור לסכסוכים הפנימיים על ידי מכירת גרעין השליטה ל"נסטלה".

אסם שזוהתה כחברה צברית – ישראלית, היא בעצם חברה הנשלטת על ידי נסטלה, ודן פרופר שמחזיק עדיין בשבבי אחוזים, הוא שדחף את החברה הישראלית לזרועות נסטלה וזו גמלה לו כמו לכל משתף פעולה שהציל את עורו על גבם של אחיו והוא נשאר בתפקידו כמנכ"ל החברה.

לכן, כשהבינו בנסטלה – אסם, כי מבחינה אסטרטגית יתקשו להילחם עם המסר החברתי של "פיקנטי", הם פעלו בכמה מישורים:

1. איום על משה בדש ו"פיקנטי", שיחדלו לשווק את חטיף הבוטנים (מקרנה) בשוק הישראלי ושיסתפקו במכירה רק ב- 8 הסניפים של "פיקנטי".

2. לאחר שהאיום הזה כשל, החלו אנשי "אסם" לאיים על בעלי חנויות שרכשו את חטיף הבוטנים מ"פיקנטי", הן על ידי הפסקה כוללת בהורדת סחורה של "אסם" וחברות הבת שלה והן באיום על מתן החזרים והטבות שקמעונאים קיבלו מ"אסם" עבור רכישותיהם.

3. גיבוש קרטל בעלי אינטרסים לחיסולה של "פיקנטי" – במהלך הזה כאמור היה משה תאומים ציר מרכזי – שכן הוא הביא לדיל את לקוחותיו ש"התאים" להם ש"פיקנטי" תתרסק.

4. תאומים, כאמור באמצעות חברת הבת של "גיתם" "פורטר – נובלי" הפגיזו את העיתונים וגורמי הערכה נוספים כמו "דן אנד ברדסטריט" כי פיקנטי מצוייה בקשיים כלכליים – מה שלא היה נכון ויעידו מחזורי השיא שאליהם הגיעה פיקנטי בסוף שנת 1996 וכוונת ההתפתחות כפי שבאה לידי פרסום בתחילת שנת 1997 בעיתונות הארצית. בהמשך כאשר החלו הליכי הסרק המשפטיים, כל אחד מהם קיבל כותרת ענק, דבר שיצר מומנטום בתקשורת ובסביבה העסקית כי פיקנטי מחוסלת.

5. בסמוך ל- 14 ביולי 1997, קיבלה "אסם" מחברות הבת של פיקנטי תשלומי ענק שהקטינו את האשראי למינימום, שכן פיקנטי רכשה סחורה מ"אסם" בתום לב ושיווקה אותה ברשת השיווק שלה. ב"אסם" קיבלו את הכסף והפסיקו להוריד סחורה כשהם יוצרים נזק כלכלי לפיקנטי.

6. במקביל להפסקת הורדת הסחורה, התקשרו מהנהלת החשבונות של "אסם", בהוראת ההנהלה לספקים מוכרים של פיקנטי (כולל כאלה שהם יריבים עסקיים של "אסם") ושידרו להם את הדיבה הבאה: "פיקנטי בצרות, בגלל שהצ'קים שלהם חוזרים הפסקנו לעבוד איתם".

7. סוכני המכירות של "אסם", נסטלה וחברות הבת שלהן, הפיצו את השמועה "כאילו" פיקנטי בקשיים ועל ידי המהלכים האלה (6 ו- 7) נוצרה בהלת ספקים אמיתית שאפשר לדמותה למשל לכך שכל לקוחות הבנק יבואו כדי לקחת את כספי החסכונות שלהם, הבנק יקרוס. שכן כל בנק ערוך על פי החוק להחזיק רק 40% מהחסכונות במזומן.

כך הובילו המהלכים הללו לקריסתם של החברות שהפעילות את רשת השיווק של פיקנטי, שכן כל הספקים המבוהלים ביקשו להקטין את האשראי (האובליגו) שנתנו לחברות ובשוטף לעבוד כנגד כסף במזומן.

שום חברה עיסקית שפוייה במדינת ישראל ובהיקפי המחזור של "פיקנטי" בשנים ההן, לא הייתה עומדת בכך.

נכתב ע"י איש העסקים משה בדש, קשר השתיקה, ינואר 2001.

כל דור והקאפו שלו - קשר השתיקה - ינואר 2001 - איש העסקים משה בדש
כל דור והקאפו שלו – קשר השתיקה – ינואר 2001 – איש העסקים משה בדש

קישורים:

מחשבה אחת על “אסם חמדה גם את "כבשת הרש" – כל דור והקאפו שלו

  1. בתוך זמן קצר לאחר פרשת פיקנטי/משה בדש והשופטת החשודה בפלילים רבים – ורדה אלשייך…, קפץ אחוז אי-האמון של הציבור במערכת המשפט, מ-49% אחוזים, ל90% אחוזים…!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s